אלי שחף - הרגלים מנצחים - השינוי בחייך מתחיל עכשיו!
צור קשר 055-6667389

התגלית הגדולה של המאה

אהלן
לפני שבוע סיפרתי לכם על התגלית שלי,
ואיך ההבנה הזו איפשרה לי לפתח משהו שלא היה קיים עד היום.
מי שלא קרא, או רוצה לקרוא שוב,
מוזמן להקליק כאן ולקרוא ואז לחזור למייל הזה.

כדי להסביר טוב יותר את הרעיון, דמיינו רכבת הרים.
כזו שאפשר למצוא בכל לונה פארק.

רכבת הרים היא בעצם מטאפורה למצב שבו אנחנו מוותרים על שליטה.
על פניו, אנחנו עולים על קרון פתוח שנוסע במהירות משוגעת
ונותן לנוסעיו הרגשה מאוד מאוד לא בטוחה.
אף אחד לא היה נוסע ברכב כזה על הכביש, למשל,
אלא אם הוא חובב סיכונים גדולים.

למה אנשים עולים על רכבת הרים?
כי היא נותנת להם 3 דקות של כיף טהור.
כיף מגיע כשאנחנו מוכנים לוותר על השליטה.

זו הסיבה שאנשים גם אוהבים לנסוע לחו"ל.
אם ניסע לחו"ל כאשר יש לנו תסריט נסיעה
ובו כל דקה ידועה מראש, מלווה בתמונות ומידע על כל מה שיקרה,
אני בספק אם הטיול יהיה מהנה.

אותו דבר קורה אם אנחנו הולכים לסרט, לשופינג או לפגוש חברים
אם הכל ידוע ומתוסרט, זה משעמם.
יש שליטה.
אותו דבר קורה לחיי המין של זוגות ותיקים.
השליטה מיועדת להשיג ודאות,
אבל הבעיה עם הוודאות היא שהיא מ-ש-ע-מ-מ-ת.

ודאות מביאה לחוסר שמחת חיים. 
זו הבעיה הגדולה שלה.

נחזור לרכבת ההרים.
ישנם 3 טיפוסים של רכבת ההרים.

1. אלו שלא עולים עליה בכלל. 
הם לא עולים, כי הצורך בוודאות, בהרגשת ביטחון,
הוא החזק ביותר.
הם לא מוכנים לשחרר לרגע את הפחד הזה.
ודאות= שליטה.

רבים ממכרי נסעו פעם ברכבות הרים,
אבל בגיל מסוים התחילו להרגיש לא בנוח,
כי עם הגיל הצורך בוודאות עולה.

2. אלו שיש להם פרקים לבנים. 
הם עולים על הרכבת, אבל מחזיקים ממש חזק,
עד שהאצבעות האוחזות שלהם מלבינות.
הם כאילו שחררו שליטה,
אבל לא באמת.
יש שם ויתור קל, ניסיון אמיתי, אבל הנאה חלקית בלבד.
הם מייצרים חווייה של שליטה חלקית,
כאילו הידיים המחזיקות יכולות באמת להשפיע על משהו אם יקרה אסון.

למה? כי הפחד שיקרה משהו הוא כל כך גדול.

3. אנשי ה-וווהווו. 
אלו האנשים שמרימים ידיים לאורך הנסיעה וצועקים ווהווו.
הם יודעים שהקרון יכול ליפול בתיאוריה,
רק יכול.
אבל הם מוותרים על כל שליטה בתהליך הנסיעה
(כי אין להם באמת שליטה כזו)
ומתמסרים להנאה, לחקירה של החווייה, לחוסר השליטה.

הקטע ברכבת הרים זה שהיא לא מגיעה לשום מקום.
היא מתחילה ומסיימת באותה הנקודה.
אין לה פואנטה, הצלחה, רווח או מטרה,
למעט הנאה צרופה.

מי שהמציא את המשפט "בדרך אל האושר"
טעה בענק. בענק. 

אין כזה מקום ואין דרך שמגיעה אליו.
האושר הוא לחיות כמו אנשי ה-ווהווו.
לא תמיד, אבל ככל הניתן.
בכל זאת אנחנו צריכים שליטה מסוימת במקומות שונים בחיים.

הבעיה הגדולה כאן היא שלא ניתן להתמסר בעצם.
התמסרות היא החלטה, היא עשייה ולכן מטבעה מנוגדת לוויתור.

מה שצריך לעשות כאן,
הוא לחזור לרגע ההחלטה שעשינו להיות בשליטה,
ולבטל אותו.
למעשה לא היה רגע אחד כזה, היו הרבה.
הראשון היה בילדות,
ומאז עשינו את ההחלטה הזו שוב ושוב.

כשפיתחתי את שיטת המגדלור
(אני לא בטוח שזה בדיוק אני, אבל זה נושא לפוסט אחר)
בניתי תהליך שבו בחמש פגישות
אנחנו מבטלים את ההחלטות האלו,
וחיים את החיים עם הרבה מאוד וווהווו.
וזה משנה הכל.
מייצר שמחת חיים, מייצר הכרה מעולה של מי אנחנו,
והכי חשוב…
מייצר דימוי עצמי גבוה. 

למה?
כי כשאין לך צורך בשליטה על מה כולם חושבים עליך,
בוודאות הזו שהכל יהיה בסדר כל הזמן-
אתה מעז יותר, חולם יותר, שלם יותר,
חופשי יותר.

זה כאילו משהו בבסיס של הנפש הוא אחר.
התוכנה משתנה.
ואין תחושה טובה מזו.

ועוד מילה קטנה לסיום….
תחשבו על ייעוד. 
הייעוד מגיע מתשוקה ומימוש- שני רגשות שצצים
כשאנחנו חוקרים משהו ללא וודאות ועם ויתור על שליטה.
אז יש קשר ישיר בין השניים.

שליטה= חרדה, לחץ, כעס,
ויתור על שליטה- מביא את כל הרגשות הטובים….

בשלושת החודשים האחרונים עשינו קרוב ל 130 תהליכי מגדלור.
7 מאמנים, כולם חוצבים בסלע את הגילויים החדשים תוך כדי התקדמות-
וזה משוגע, כיפי ומאתגר.
כבר 3 חודשים שאני מתעורר לפני השעון בהתרגשות אדירה,
ובא לי שכל העולם יתלהב כמוני.

כרגע יש לי את המשימה האדירה של הכשרת מאמנים רבים ככל האפשר
בשיטה שלי, ולאחר מכן בשיטת המגדלור-
כדי שנהיה מסוגלים לשחרר את הדבר המופלא הזה לעולם,
אבל כבר עכשיו אנחנו מריצים לא מעט תהליכים כאלו במקביל.

אני מאחל לכם חג חירות שמח,
ויודע שיהיה לנו חלק גדול גם בחירות העתידית שלכם.
ווווההההוווווו!!!!!

שבוע נפלא.

אלי שחף וצוות הרגלים מנצחים.

אירועים קרובים:
27.4 וובינר חינמי: להיות מאמן על- איך להיכנס לעולם האימון ולהצליח בו מהר. להרשמה
להורדת המדריך לבניית קליניקה הקליקו כאן

השאר תגובה





Call Now Buttonאני זמין לשיחה