קיימים שיטות אימון/ זרמים רבים באימון כמו גם גישות ומתודות שונות ומרובות. יש מאמנים שדוגלים בשיטה אחת ועיקרית, יש מתאמנים שמגיבים טוב יותר לגישה כזו או אחרת. יש כאלו שצריכים תהליך ארוך במיוחד בשביל לראות תוצאות ויש כאלו שדברים “משתחררים” אצלם מהר.

אנו רואים את ה-CBT ככלי חשוב ומשמעותי בעולם האימון, דומה לכלים מקבילים בתחום, אך לא כלי יחידי, ומבחינתנו מדובר בעוד כלי שאמור להיות בארגז הכלים של המאמן. לכן אנחנו משלבים את שיטת CBT אצלנו בקורס הדגל אבל לא מתמקדים רק בה.

השיטה CBT – Cognitive Behavioral Therapy ובעברית – “טיפול קוגניטיבי (הכרתי) התנהגותי”, נמצאת במגמת עליה בשניה האחרונות ומאמנים/ מטפלים רבים עושים בה שימוש. בעוד טיפול פסיכולוגי מתמקד בעיקר בעברו של המטופל ואז עושים השלכות לזמן הווה, ה-CBT מתמקד בעיקר בהתנהגויות בזמן הווה, סיבה זו מסבירה גם את התוצאות המהירות והשיטה יכולה לייצר הישגים בטווח זמן קצר יחסית.

עקרונות טיפול CBT – סכמת העבודה בטיפולים קוגנטיביים התנהגותיים:

1. התמקדות בזיהוי של קשיים ובעיות בקרב מטופלים/ מתאמנים.
2. למידה של התגובות וההתנהגות סביב אותם קשיים ואתגרים. (הדרך בה המטופל/ מתאמן מגיב ומתנהג)
3. קביעת מטרות האימון/ טיפול
4. יצירת דפוס חשיבה אחר, פרשנות אחרת של המצבים (התבססות גדולה יותר על עובדות ופחות פרשנות סוביקטיבית)
5. יצירת חלופה התנהגותית אחרת.

בדומה ל-NLP, גם שיטה זו נוצרה בשנות ה-70 של המאה ה-20, בארה”ב ע”י פסיכיאטר (דוקטור אהרון בק), תחילת השיטה נתנה מענה למקרים של דיכאון ואח”כ מוקדה לטיפול גם באתגרים התנהגותיים אחרים: פוסט טראומה, הפרעות חרדה, בדידות, חרדה חברתית, הפרעות אכילה, הפרעות קשב וריכוז, מתח נפשי ועוד.

CBT – טיפול

החלק הקוגניטיבי בטיפול CBT מתבסס על הנחת יסוד שהמחשבות מייצרות רגש. עם השנים המחשבות שלנו הופכות לכמעט אוטומטיות. המחשבות השליליות יכולות להוביל אותנו למצבי קצה (חרדה ודיכאון למשל), ברגע שנצליח יחד עם המתאמן/ מטופל לשנות חשיבה ולהפחית את המחשבות השליליות כך נוכל להפחית חשיבותן ובעיקר את ההשפעה שלנו על ההרגשה שלנו ועל ההתנהגות.

השלב הבא בטיפול- החלק ההתנהגותי, יסביר את ההשפעה של ההתנהגות על המחשבות וכיצד מחשבות שליליות יוצרות התנהגות שלילית ולמעשה יוצרת גלגל של שליליות.

באמצעות כלים של דמיון מודרך, המשגות ועוד אנו מביאים את המטופל/ מתאמן לבצע פעולות שסותרות את המחשבות השליליות הקודמות שלנו ומייצרים חשיבה חדשה שיכולה לייצר התנהגות שונה, רצויה יותר.

עיוותי חשיבה

חלק גדול מהמחשבות השליליות והפערים הקוגנטיבים אצל המתאמנים והמטופלים שלנו נובע ממספר עיוותי חשיבה עיקריים, כולנו חווים אותם בצורה כזו או אחרת בעצימות שונה, ולכן אנחנו מאמינים גם שכל אדם במהלך חייו צריך לעבור תהליך אימוני כלשהוא, בנקודת זמן מסוימת.

להלן סוגי עיוותים “קלאסיים” :

1. “הפילטר המנטלי”- התרכזות בשלילי, אנחנו מעצימים אירועים/ חוויות/ מחשבות שליליות. דבר אחד לא טוב שקרה לי ביום מלא בהצלחות ישפיע עלינו ו”יוריד” אותנו למטה. (מישהו שהכין ארוחה גדולה ומפוארת אבל מנה אחת התפקששה וגורמת לו להתרסק).
2. “הכל או לא כלום”- עייות הנובע מתוך גישה של אבסולטיות, טוטאליות. אנשים שכל תפיסת החיים שלהם היא שחור או לבן ( “או גולני או כלא”, אם לא התאמנו היום אז כבר נוותר על שאר האימונים השבוע, ארוחה אחת ששוברת אנשים במהלך דיאטה ועוד).
3. “פסילת החיובי”- התעלמות שלנו מדברים חיוביים שקורים וקבלתם כמובן מאליו. לא נותנים לעצמנו “לחגוג” על הצלחות שלנו ומשייכים הצלחות למזל או מקריות. אנחנו לא מודעים לדברים חיוביים בחיינו ועושים השלכות של דברים שקורים לנקודות שליליות בחיים (ילד מצטיין שהושהה מבית ספר בגלל אירוע שהיה מעורב בו יגרום לנו לחשוב שנכשלנו כהורים וכו’).
4. “קפיצה למסקנות” – פרשנות שגויה והסקת מסקנות שגויה מאירוע מסוים. ניסיון של קריאת מחשבות האחר יכול לעוות אצלנו מחשבות רבות. ניבוי עתידות או מחשבות האחר מייצרת סטייה גדולה של המחשבות שלנו ונימוק שגוי של העתיד לבוא. במילים אחרות זהו עיוות שמאפיין אנשים ריאקטיביים ופסימיים.
5. “תיוג מוטעה”- הכללת מקרה בודד: שגיאה, כישלון נקודתי, החלטה שהובילה לטעות מסוימת, והפיכתו למרכז חיינו. אותו אירוע מביא אותנו לעיוות של “זה מגדיר מי שאנחנו”. אירוע כזה יכול להשפיע על הזהות שלנו כלפי עצמנו וגם של הסביבה אותנו. לכן, עיוות כזה יכול להוות ממש איום רגשי על המתאמן/ מטופל, שנכנס ל”לופ” של הנצחת הזהות השלילית ולא שבירתה.
6. הסקת מסקנות רגשית- לקיחת תחושה רגשית שלנו והעצמתה לדבר שלילי. למשל אם אני מפחד ממעליות אזי שימוש במעליות הוא דבר מסוכן. ..
7. “לקיחת אשמה שגויה”- לקיחת אחריות על דבר או אירוע שלא באמת היתה לנו שליטה עליו. ההשלכות של הלקיחה יכולות להיות בדמוי רגשות אשם, דיכאון, חרדות עתידויות ועוד. אישה שמאשימה עצמה כי הוטרדה מינית, הורה שילד שלו עבר חרם או שיימינג בבית הספר וכו’.

חסרונות הטיפול

כמו כל שיטה או דבר בחיים, לצד יתרונות רבים יש מספר חסרונות. אף אחד מהחסרונות לא מעיב על הכלי עצמו, יחד עם זאת זה מדגיש שוב את העובדה שמדובר בשיטה אחת מיני רבות שיכולה להתאים למאמן או מתאמן ברמות התאמה שונות, וזהו רק כלי אחד מתוך ארגז כלים שלם של המאמן האישי.

חסרון ראשון- הטיפול לא תלוי רק ביכולותיו של המטפל/ מאמן אישי, “צריך 2 לטנגו”,  דורש השקעה אקטיבית של הלקוח. חלק מההשקעה של המטופל הוא גדול ודורש יציאה מאזור הנוחות, תהליך שלא קל לאף אחד מאיתנו. המטפל/ מאמן צריך להיות בעל יכולות הנעה וסחיפה, עם ביטחון עצמי ויכולת לרתום את המטופל/ מתאמן לתהליך החשוב.

חסרון שני- הטיפול הקוגנטיבי ביסודו מבוסס על רציונליות ולא כל מטופל או מתאמן יכול להבין זאת או לשתף פעולה עם גישה שכזו. אם המתאמן/ מטופל לא יבין ויאמין בקיומם של עיוותי חשיבה ומחשבות שליליות שניתן לשנותם הסיכוי להצלחה בתהליך יהיה נמוך יותר.

CBT ו”הרגלים מנצחים”

כאמור, “הרגלים” בהובלתו של אלי שחף בחרה את שיטת ה-CBT כאחת השיטות ללימוד בקורס הדגל. בדומה ללימודי ה-NLP בקורס המשתתפים ילמדו את עקרונות ה-CBT ויתרגלו זאת במהלך האימונים בקורס.

הקורס משלב את לימודי ה-CBT בתוכו אך לא בנוי עליו,  אנו מאמינים שזהו כלי חשוב אך לא היחידי. מאמן שמחזיק (ידע ויכולות תרגול עם אחרים) בכלי הנ”ל יהיה מאמן טוב יותר אך מאמן המחזיק רק בכלי הנ”ל יהיה מוגבל.

אם נרכז את המדיניות והאמונה שלנו בנושא לנוסחה אחת: “מאמן טוב צריך להכיר את הכלי של ה-CBT כשיטת אימון אפקטיבית, אבל היכרות רק עם השיטה הזו לא תהפוך אותו למאמן טוב” ולכן השיטה מהווה חלק מהקורס ולא את כולו. ולפיכך, התעודה בקורס אינה תעודת מנחה CBT אלא תעודה כללית יותר של אימון אישי, תעודה המוכרת ע”י ה-ICF הארגון הבינלאומי המאגד את בכירי המאמנים ברחבי העולם. (ארגונים גדולים כמו ג’ונסון אנד ג’ונסון באירופה לא מעסיקים מאמנים שאינם מוכרים על ידי הארגון. בוגרי התוכנית  מקבלים אישור של ה-ICF ברמת ACSTH (מאמן שסיים את מסלול ההכשרה שמוכר על ידי הארגון).

אלי והצוות המוביל את הרגלים ישמחו לענות לכם על שאלות ותהיות לגבי הקורסים וההכשרות השונות. לשאלות בנושא הקורס ניתן להתקשר אל 055-6667389, נשמח לענות ולסייע לכל פניה.

.