קורס מאמנים אישיים - הקורס המתקדם בישראל

מקצוע האימון האישי הלך והתפתח בחמישים השנים האחרונות, כמו כל נישה מדעית גם תחום האימון צמח והתפתח בארה"ב, משם עבר לאירופה ולפני יותר מ- 2 עשורים הגיע לישראל. בעשרים השנים האחרונים תחום האימון התפתח מאוד וגם בישראל, ההתפתחות באה לידי ביטוי בשני כיוונים עיקריים: חל ביקוש רב של אנשים לעבור תהליך של אימונים אישיים ולשפר תפוקות ויכולות שלהם, ללא הליכה או פנייה לגורמים "מטפלים" (פסיכולוג, עובד סוציאלי, פסיכיאטר ודומיהם), למעשה חלה עליה חדה בהבנת הצרכים האישיים של אנשים ובאמונה כי מאמנים בכירים בעלי ניסיון באימון יכולים לסייע להם בהתפתחות אישית בכל תחומי החיים.

הכיוון השני שמאפיין את כניסת תחום האימון לחיי ציבור הבוגרים בישראל הוא הביקוש להכשרה מקצועית- קורס הכשרת מאמנים אישיים, כולם רוצים להיות מאמנים. יותר ויותר אנשים פונים ומתעניינים בפלטפורמת לימודי אימון אישי/ קורס קואצ'ינג. הסטטיסטיקה אומרת שמעטים מהמשתתפים בקורס הופכים להיות מאמנים, וזה בסדר גמור, לא כולם יכולים לאמן ! עדיין ההשתתפות במסגרת קורס אימון אישי מעשירה את המשתתף, מספקת לו כלים ומיומנויות חשובות וחוויית תהליכי אימון למשתתפים בקורס מביאה לשיפור משמעותי של הביטחון העצמי ושינוי הרגלים שליליים שיצרנו לאורך חיינו הבוגרים.

הכשרת המאמנים בישראל נכון לשנת 2022 נעדרת רגולציה, ישנם לא מעט מוסדות ודמויות ש"מכשירות" מאמנים. בהיעדר רגולציה והיעדר שליטה ובקרה על התכנים הפערים בין הקורסים השונים גדולים ופערי הידע ויכולות האימון של בוגרי הקורסים גדולים במיוחד. אחת הדרכים הטובות לבחון איכותו של קורס כזה או אחר היא לבדוק כמה בוגרי התוכנית עוסקים באימון וכמה לא.

למי מתאים קורס מאמנים- מי קהל היעד

החלוקה הראשונה והבסיסית ביותר היא חלוקה לשתי קבוצות יעד עיקריות: אנשים הרוצים לחוות קורס אימון ללא אספירציות ותקוות לאמן בעתיד, פשוט כי רוצים לעבור את החוויה על בשרם ולשפר יכולות אישיות- להנות מהתהליך, שאיפה ורצון לגיטימי לחלוטין. הקבוצה השנייה היא כמובן אלו הרוצים לעסוק במקצוע בעתיד.

נתחיל בקבוצה הראשונה- מה יכול להביא אנשים בוגרים בישראל לקחת חלק בקורס אימון ?

ישנם מספר התנהגויות, הרגלים בשפה האימונית, של אנשים שאימון איכותי ותהליך עם מאמן אישי בעל יכולות יכול לשפר (וכמובן השתתפות בקורס):

• דחיינות- דחיית דברים לזמן עתידי לא ברור: ממחר דיאטה, ביום ראשון אתחיל לרוץ, בינואר אני מתכוון להפסיק לעשן, אחרי שאסדר את הבית נקנה ריהוט חדש וכו'....התוכניות של אותם אנשים אף פעם לא מוצאות לאור כי הם מעולים בלתכנן וגרועים בלבצע.
• פרפקציוניזם- אנשים שלא יבצעו פעולות מסוימות אם הם לא יוכלו לקבל תוצאות מושלמות ולכן משימות ומטרות "פשוטות" לכאורה לא יבוצעו וימומשו.
• הימנעות- הימנעות מביצוע פעולות כתוצאה מחסמים אובייקטיביים וסובייקטיביים: פחד קהל, עצלנות כלשהיא, רגשי אשמה, בושה, חרדות המונעות התמודדות ועוד.
• ביטחון עצמי נמוך- אחד החסמים הגדולים בהתמודדות ובתקשורת עם הסביבה (משפחה, בית, מעגלים חברתיים).
• ריצוי הסביבה הקרובה של המתאמן- חסם "קלאסי", הרצון לרצות את הסובבים אותנו מונע מאיתנו להגשים חלומות שלנו או לקבל את מבוקשינו האמיתי. ההתנהגות המוותרת (של המהווים שלנו) מייצרת תסכול גדול מאוד אצל אנשים. הפחד להתמודד ולספק לאנשים תשובות ומסרים לא פופולאריים מביא את אותם אנשים לוותר לסביבה ולרצות אותה.

הקבוצה השנייה כאמור היא של אנשים שרוצים לקחת חלק בקורס כי הם רוצים להיות מאמנים ולעסוק בתחום למחייתם:

• אנשי מקצוע העוסקים במקצועות הטיפול: עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, מקצועות חינוך והדרכה ועוד. הקורס מספק להם כלים מעשיים וטובת הלקוחות הקיימים שלהם, כלומר- הרחבת "כלי העבודה" של אותם אנשי מקצוע.
• אנשי מקצוע מתחום הייעוץ העסקי אשר מומחים בתחומם: מהנדסי תעשייה וניהול, כלכלנים וכו'. אוכלוסייה בעלת ידע מקצועי מאוד ברור ונישתי שרוצים להרחיב גם הם את סל הכלים שלהם והשירותים שהם מציעים לקהל לקוחותיהם.
• בעלי עסקים שמומחים מאוד בתחום העיסוק שלהם אך נעדרים כלים לניהול עצמי ולניהול אחרים, גם גם סובלים מחסמים והיעדר מיומנויות רכות. למשל, ספורטאי על שפרשו מעולם תחרותי ופנו לאימון אחרים או ניהול מועדונים ונתקלים לפתע בקשיים לא מוכרים.
• מנהלים ובעלי עסקים בחברות גדולות אשר מנהלים מסגרות כ"א גדולות מתחתיהם. במסגרת ניהול האנשים הם נתקלים בחסמים רבים ומבינים שהם סובלים מהיעדר כלים או היעדר ביטחון עצמי להתמודדות עם המשאב האנושי.
• אנשים שמגיעים מאיזשהו זרם טיפולי אימוני אחר ונישתי, אנשים שאוהבים לעזור לאחרים וזה זורם להם בדם.
• אנשים משימתיים שמרוכזים שנים בתוצאות ומפחיתים בערכה של הדרך, הגיעו למיצוי מסוים ותחושה של הגעה לתקרת זכוכית. אין אדם בעולם שהגיע לתקרת הזכוכית שלו, יש אנשים נדירים שדגדגו את התקרה אבל לא באמת הגיעו אליה. ולכן, הקורס יכול לסייע לקהל רחב מאוד של אנשים בוגרים. שרוצים לעשות יותר, להשיג יותר וליהנות יותר מהדרך.
• מאמן או מאמנת אישית שלא צברו מספיק ידע או מיומנות בקורס האימון שלהם ולא "המריאו" ובכל זאת הם לא מוותרים על החלום להיות מאמנים.

שיטת האימון ב'הרגלים'

בניגוד לשיטות אימון או טיפול מסורתיות וללא שום ביקורת או זלזול, אשר מתמקדות בסימפטומים, שיטת האימון שלנו ב'הרגלים' שונה ועוסקת יותר בפירוק חסמים ושינוי הרגלים מעכבים. אימון אישי בשיטת 'הרגלים' בנוי על 3 שלבים.

שלב ראשון: הקשבה אקטיבית מפוקסת

מגיל שנתיים ועד גיל 8 נבנית אצלנו מערכת אמונות וחוקים. בשנים שאחרי, מערכת זו רק מתחזקת וככל שהשנים עוברות קשה לנו לשנות הרגלים ואמונות שרכשנו. כאשר אדם רוצה או שואף לשנות משהו בחייו שהוא בניגוד לאותה מערכת אמונות וחוקים הוא נתקל בקולות  ובמסרים פנימיים של פחד מביצוע השינוי, הוא הסבר לוגי למה אי אפשר לעשות שינוי. ההסבר הלוגי הזו, גם הוא תוצאה של פחד.

אנשים בוחרים 5 סוגי התנהגות:

א. התנהגות משימתית- בגלל הבדידות הוא רוצה להיות נאהב ולכן מייצר פתרונות ומנסה לייצר הישגים גדולים, הבעיה שהם משוללי כל רגש.

ב. התנהגות "מקפיאה"- FREEZE. ההיפך מהתנהגות משימתית, זו אמונה פנימית של כישלון עתידי בכל פעולה שנעשה ולכן אין טעם לנסות.

ג. התנהגות נלחמת- "הנלחם" מאלף אנשים סביבו, סביבתו של הנלחם הולכת על ביצים, מדובר בהתנהגות לוחמנית ואגרסיבית מאוד, על סף הדורסנית, הרבה דרמות וקיצוניות תקשורתית.

ד. התנהגות של STORY TELLER- כבר מהילדות אנשים אלו האמינו שיסובבו את כל המעגלים סביבם בסיפורים. הסיפורים מטשטשים את האמת. התנהגות חברית ונעימה מאוד, אבל מעכבת.

ה. התנהגות "מודעת"- הטיפוס "המודע" שואף לקבלת ידע ולמידה אינטנסיבית, התעסקות בתיאוריות אך מנגד הוא מכוון פחות למעשים וביצועים. יש קונטרס בין השאיפה לידע ובין יכולת הביצוע החלשה.

המאמן ב'הרגלים' מחפש במהלך השלב הראשון את דפוס ההתנהגות ומאבחן אותו, מחפשים דפוס שליטה: כיצד המתאמן מתמודד עם הסיטואציה, זה חוזר בכל תחומי החיים. למשל, "אני לא מפסיק טוב"- הימנעות מלעשות פעולה כי אין לי אמונה בחוסר וודאות (אנשים כאלו חייבים לפעול במסגרות): לא יתאמנו בריצה אם לא יהיו חלק מקבוצת ריצה, אבל גם לא יצטרפו לקבוצת ריצה עד שלא יהיו בכושר...

שלב שני" – אבחון דפוסים

מטרת המאמן בשלב זה היא לאבחן דפוסים של המתאמן. הכוונה לדפוסים שליליים וחיוביים, כלומר כאלו שמעכבים אותו וכאלו שמקדמים אותו. אנו משתמשים בדפוסים מקדמים כפתרונות. הדפוסים השליליים, אלו ש"תוקעים" נקראים חסמים.

אנו קוראים לשלב זה "עבודת הבילוש" של המאמן אחרי המתאמן. מאמן טוב יידע לזהות דפוסים בזמן מהיר, לתרגם את החסמים לפתרונות ולהגיע לשלב השלישי- שלב הפתרון עם מקסימום מידע חיוני להצלחת תהליך האימון.

שלב שלישי- פירוק החסמים

מתרחש בדרך כלל אחרי 2 פגישות, גג 3 פגישות.

אנו, ב'הרגלים' עושים שימוש במגוון רחב מאוד שלי כלי אימון. אנו מתאימים את הכלי האימוני בהתאם לסיטואציה, אופי המתאמן, מומחיות המאמן ועוד:

• שיטת NLP
• שיטת CBT
• אימון הווייתי
• אימון רגשי
• היפנותרפיה
• כלים אימוניים שפותחו במסגרת 'הרגלים'
• שיטת המגדלור
• מתודות ומשחקי תפקידים (דמיון מודרך ועוד).

עם העבודה על פירוק החסמים ואימוץ הרגלים חדשים אנו עובדים כמובן על המטרות האימוניות (טווח קצר וארוך).

קורס המאמנים בשיטת הפארותרפיה

במהלך הקורס לומדים המשתתפים ידע רב וטכניקות אימון מתקדמות, כולל טכניקות שפותחו ב'הרגלים'.

לשאלות בנושא הקורס ניתן להתקשר אל 055-6667389, נשמח לענות ולסייע לכל פניה.