סיימתי את קורס האימון הבסיסי שעשיתי בשנת 2011.
חלק מההכשרה כלל פרקטיקום,
שבו מאמנים שני אנשים בתהליך מלא.

כתבתי פוסט בפייסבוק,
ומהפניות מצאתי את שני המתאמנים שלי.
אחד מהם מאוד התקשה לפגוש אותי. היה קשה לתאם איתו.
הוא לא ידע מה קורה איתו אפילו מחר אף פעם.
בסוף קבענו שהוא יגיע אלי הביתה.

התרגשתי מאוד לפני המפגש הראשון,
עברתי על כל המחברות והסיכומים שלי כדי לא לפשל,
והנה הגיע הרגע והוא דפק בדלת.

נכנס אלי הביתה אדם שברגע הראשון חשבתי שהוא הומלס.
מלוכלך, מזיע, לבוש בבגדים מרופטים,
עם תיק קרוע על הגב.

התיישבנו והתחלנו את האימון,
ושמעתי סיפור מטורף.
הבחור היה באמצע שנות העשרים לחייו,
חי מהיד לפה- וכלום לא עובד לו.
הוא לא מצליח להחזיק עבודה, לא זוגיות, וכולו מלא במחשבות שליליות
וגישה מאוד קורבנית.

אחרי שהתגברתי על הלחץ הראשוני (זה גדול עלי!! אמא!!!!)
שכל מאמן חווה בתחילת דרכו- התחלתי לשאול אותו שאלות.

הבחור ירש מאמא שלו 350 אלף שקל חצי שנה קודם.
איך הוא כבר חי מהיד לפה?
קללללל!
הוא בזבז 350 אלף שקל בתוך 4 חודשים,
ללא שום מוצר או נכס מוחשיים להראות תמורת הסכום הזה.
אין לו בגדים חדשים או רכב או שום דבר אחר שאפשר לומר שרכש.

איך הלכו 350 אלף שקל בזמן קצר?
נסיעות מטורפות לחו"ל, חוויות יקרות,
להזמין את כל הפאב לדרינק (סיפור פשוט של 9,000 שקל),
וכאלה.

נשמע קיצוני?
זה אכן קיצוני.
איך מגיע אדם למצב שהוא שורף כסף (ואני לא בוחר את מילותי בקלות)
בזמן קצר ונשאר בלי כלום?
איך אדם לא מצליח לעבוד בשום מקום יותר מחודש?

התשובה היא פשוטה ממש.
אין טעם לדבר איתו על הסימפטומים.
צריך לחפש דפוסים.

שאלתי אותו שאלה חודרנית קצת:
איך זה שכל דבר טוב שמגיע אליך נעלם כל כך מהר?
לא יודע, הוא ענה. יש לי מזל רע.

אהה, הנה בעיה ראשונה.
מזל הוא דבר חמקמק שלא קשור אלי.
אלוהים שונא אותי, מישהו הטיל עלי קללה.

אם יש משהו אחד שלמדתי, זה שאנחנו התסריטאים, הבמאים,
התאורנים והצלמים במה שקורה לנו בחיים.
אין כזה דבר מזל. זה תמיד תוצר של מה אני עושה כדי לגרום לדברים לקרות.

נחזור לבחור שלי:
מזל רע לא מסביר איך זה ששום דבר טוב לא נדבק,
ולא רק זה- הצלחת גם להעיף ממך כמות גדולה של כסף בזמן קצר.
זה לא מזל, אלו הפעולות שלך.
גם את העבודה אתה לא "מפסיד"- זו גם תוצאה של הפעולות שלך.

הנה טיפ מקצועי ממני:
ברגע שרואים אדם שבכל פעם שנהיה טוב קורה משהו
והטוב נעלם, זה בגלל דפוס מרושע אחד:
לא מגיע לי שיהיה לי טוב. 
או אני לא ראוי לטוב.

אם אני מאמין שלא יכול להיות לי טוב,
בכל פעם שקורה משהו טוב תת המודע אומר:
אין בעיה, אני אסדר את המצב בח(ז)רה.

ברגע שעלינו על הדפוס הזה,
הוא גם היה מסוגל לראות אותו.
זה קרה לו הרבה פעמים בחיים.
המקור של הדפוס הזה בהחלטה שהתקבלה בילדות,
וכמו אצל כולנו-
ההחלטות האלו מנהלות אותנו כל החיים.

כדי לשנות את המצב, צריך לעשות עבודת תת מודע.
באותו השלב לא היו לי הכלים המתאימים לעשות את העבודה הזו,
ושחררתי אותו אחרי 10 אימונים.
על פניו, הסימפטומים לא הופיעו.
הוא עבד כבר חודשיים בעבודה, והיה לו קצת כסף.
הוא הפסיק להיראות כמו הומלס,
ושידר קצת יותר חיוביות.
אבל לא היה לי ספק- זה יקרה לו שוב.

זה היה מבחינתי כישלון מקצועי ראשון שלי אי פעם. ישר בהתחלה.
אני מאוד שמח שזה קרה, כי התסכול שלח אותי למקום אחר.
מקום של צמיחה.

מאז למדתי לקח חשוב:
הסימפטומים הם המראה של תת המודע.
מה שאנחנו רוצים אנחנו מקבלים.
מה שאין לנו – סימן שאנחנו לא רוצים.
כל שינוי בחיים צריך להגיע ממקום עמוק,
כי אנחנו התסריטאים של חיינו.

ברגע שיודעים לזהות את ההתנהגויות האלו,
ולשנות את התיכנות הפנימי-
הכל קורה כמו בקסם.

ביום שלישי הקרוב אני מדבר בדיוק על זה
בוובינר "המקצוע המתגמל בעולם"
אני אפרוס שם את האסטרטגיה לאיך הופכים למאמן על,
איך בונים לקוחות, ואיך מחליטים איפה ללמוד אימון.
הוובינר מיועד למי שמתעניין בתחום, או חושב ללמוד אותו.

הרשמה לוובינר המקצוע הכי מתגמל בעולם כאן
סופש נפלא ומועדים לשמחה

אלי שחף והצוות.
אירועים קרובים:
28.9, 20:30-22:00 וובינר: המקצוע המתגמל בעולם (על עולם האימון) חינם להרשמה
29.10, 9:00-13:00 בוקר הרגלים מנצחים (ההוא שנדחה) לפרטים והרשמה
6-8.10 סדנת הזינוק. 3 ימים של הסרת אמונות מגבילות ושינויי הרגלים דרך תת המודע. נשארו 8 מקומות בלבד!  להרשמה
18.10 פתיחת קורס אימון בשיטת הרגלים מנצחים לפרטים