"אם אתה תשאל אותי למה הלקוח שלי לא מתקדם, אני אגיד שזה בגללי."

זה מה שאמרתי לעצמי לפני שנים, כשישבתי מול מטופלת שהתפרצה עלי בזעם. חשבתי שאני חייב לפתור את הבעיה של הכעס שלה, ומהר.

היום אני יודע שזו הייתה טעות גדולה.

כשאדם נמצא בשיא הרגש – בכעס, בפחד, בהתנגדות – הדבר האחרון שהוא צריך זה שננסה "לפתור את הבעיה".

מה שהוא צריך באותו רגע זה פשוט שנראה אותו. שנכיל את הרגש. שנהיה שם איתו בתוך הסערה.

לפני כמה ימים עבדתי עם אישה שהתפרצה בכעס על שאלה פשוטה ששאלתי. במקום לנסות להרגיע או לפתור, פשוט אמרתי: "אני רואה את הכעס. אני איתך בזה."

כמה דקות אחר כך היא התרככה, והשיחה יכלה להמשיך למקומות עמוקים יותר.

זה הכוח של הכלה. לא לברוח מהרגש, לא לנסות "לתקן" אותו, אלא פשוט להיות נוכח איתו.

את זה בדיוק אנחנו מלמדים בקורס מגדלור – איך להיות עם אנשים ברגעים הקשים שלהם, ואיך להוביל אותם משם למקום של ריפוי אמיתי.

כי המטפלים הכי טובים הם לא אלה שנבהלים מרגשות קשים, אלא אלה שיודעים להכיל אותם בשקט ובביטחון.

ואתה? איך אתה מתמודד עם רגשות קשים בקליניקה? אשמח לשמוע בתגובות.

או, אם אתה מאמן או רוצה ללמוד מקצוע משמעותי – בוא ללמוד איך לעשות את זה בעצמך.
[לפרטים על קורס הכשרת מאמני פארותרפיה- לחץ כאן]