למה המזכירה תמיד משקרת
אהלן
במייל הקודם הבטחתי להראות לכם איך נראה "פירוק קוד"
ואיך השכל שלנו (ה"מזכירה") פשוט מוליך אותנו שולל.
(ולמי שלא קרא את המייל הקודם- הוא כאן)
בואו ניקח דוגמה שפוגשת כמעט כל אדם: הקושי להגיד "לא".
נניח שביקשו מכם משהו בעבודה או במשפחה שממש לא מתאים לכם.
בראש, אתם יודעים שאתם צריכים לסרב.
אבל ברגע האמת? הגרון מתייבש, הדופק עולה,
ובסוף יוצא לכם "כן, בטח, בשמחה"
(ואז שלוש שעות של תסכול ומרמור או הלקאה עצמית בכיף שלנו).
איך "מודעות" מטפלת בזה?
היא תגיד לכם: "אתם צריכים לעבוד על הערך העצמי",
"תזכרו שמותר לכם", "תחליפו דיסקט",
"תעשו תרגילי אסרטיביות מול המראה".
"תכינו משפטי עוצמה ותגידו אותם בבוקר מול המראה".
זה לעבוד עם המזכירה.
זה לנסות לשכנע את המערכת שהיא טועה,
בזמן שהיא בטוחה שהיא מצילה את חייכם.
איך נראה ה"קוד" שרץ בתת-המודע (המנכ"לית)?
בזמן שאתם מנסים להיות אסרטיביים,
המערכת שלכם מריצה פקודת אם\אז עתיקה: אם (אני אגיד לא) ->
אז (אני אהיה לבד/ידחו אותי) -> תוצאה (סכנת מוות).
(סלחו לי על הרפרנסים לתיכנות, עדיין נותרתי מהנדס בנשמתי:))
עבור ילד בן 3,
להיות דחוי על ידי השבט (ההורים) זה באמת מוות.
המוח הרגשי לא יודע שאתם כבר בני 42,
שיש לכם חשבון בנק ורכב ואתם יכולים לשרוד אם מישהו יתעצבן עליכם.
מבחינתו, ה"לא" הזה הוא קפיצה מצוק.
לכן, שום "כלי" או הבנה מודעת לא עוזרים –
כי המערכת לא תיתן לכם להתאבד, והתחושה הרעה נשארת.
איך נראה פירוק קוד במגדלור?
אנחנו לא משכנעים אתכם שזה "בסדר להגיד לא".
אנחנו הולכים אל הילד שרועד מפחד בתוך המערכת,
ומשחררים את הצריבה הרגשית שקושרת בין "סירוב" לבין "נטישה".
ברגע שהקוד הזה מתפרק – אתם לא צריכים "לזכור" להגיד לא.
ה"לא" פשוט יוצא.
בלי דופק מהיר, בלי הסברים מיותרים,
ובלי רגשות אשם.
זה מתחיל סימנים ראשונים והולך ומתגבר ככל שמשחררים עוד חיבורים והחלטות.
זה לא דורש תירגול, כי אין יותר התנגדות פנימית.
במייל הבא, אמשיך לתת לכם עוד מידע והסברים
על הדבר המופלא הזה.
שבוע נפלא,
אליעוז שחף
אירועים קרובים
פברואר- פתיחת קורס מאמני פארותרפיה מחזורים 17+18 לפרטים
לאתר האינטרנט כאן
לתהליך טיפול בשיטת המגדלור לפרטים
עוד לא עוקבים אחרינו? שווה לעקוב, כי אני מעלה המון סרטונים שווים.
לעקוב: